עוֹד לַיְלָה אֶחָד בִּלְבַד – וּלְפּוֹנִי-פֵיי יֵשׁ יוֹם הֻלֶּדֶת.
הִיא שְׂמֵחָה מְאֹד לִקְרַאת הַחֲגִיגָה
שֶׁאוֹרְחִים רַבִּים הֻזְמְנוּ אֵלֶיהָ וְשֶׁלֹּא יַחְסְרוּ בָּהּ הַפְתָּעוֹת!
אוּלָם לְפֶתַע הִיא מוֹצֵאת אֶת עַצְמָהּ בּוֹדֵדָה בָּאַרְמוֹן.
יַחַד עִם סוּסַת הַפּוֹנִי שֶׁלָּהּ בַּת-הַיָּרֵחַ
יוֹצֵאת הַפֵיָה הַקְּטַנָּה לַדֶּרֶךְ כְּדֵי לְחַפֵּשׂ אֶת אֲהוּבֶיהָ שֶׁנֶּעֶלְמוּ.
וְאָז מַתְחִילָה הַרְפַּתְקָה רְצוּפַת קֶסֶם וְגִלּוּיִים מִסְתּוֹרִיִּים.