מָחָר תַּחְגֹּג טִינְקְל אֶת יוֹם הֻלַּדְתָּהּ. הִיא וְחַבְרוֹתֶיהָ טָרְחוּ וְהֵכִינוּ מְסִבָּה עַלִּיזָה בְּעֵמֶק הַפֵיוֹת. אֲבָל
בַּלַּיְלָה פָּרְצָה סְעָרָה אַדִּירָה וְהֶחְרִיבָה הַכֹּל.
הַאִם תּוּכַל טִינְקְל לְהַצִּיל אֶת מְסִבַּת יוֹם הַהֻלֶּדֶת שֶֹלָּהּ?
סִפּוּר קָסוּם עַל פֵיוֹת, עַל חֲבֵרוּת וְעַל צֶבַע וָרֹד.
זֶהוּ סֵפֶר נוֹסַף בְּסִדְרַת טִינְקְל הַמַּצְלִיחָה.